אז כן, נפרדנו.

היא כנראה כבר ידעה. אני לא בטוחה אם בכל השבועיים שעברו מאז ה"התחלה מחדש" או רק בזמן האחרון.
היינו ביחד קצת אתמול וקצת הבוקר. הלכנו לסרט. כל הסרט ישבנו נורא קרובות ובלילה היא ישנה קרוב אלי, ובבוקר כשקמתי חולה היא חיבקה אותי הרבה. אבל הרגשתי אחרי שחזרתי הביתה שמשהו לא בסדר, ועכשיו כשדחקתי אותה לפינה והכרחתי אותה לספר לי היא הודתה שהיא כבר יודעת, אבל היא פחדה לומר לי כדי לא לאבד אותי כחברה. כי הסברתי לה שאני לא אוכל להישאר בקשר איתה אחרי זה. יכאב לי יותר מדי.

אז זה נגמר. מחר אני אסע אליה שוב, בפעם האחרונה. אקח את הדברים שלי, אחזיר לה את הדיסקית שלה ואנסה להתמודד עם לקום כל בוקר בלעדיה.


ומה שהכי נורא זה שהיום האחרון הזכיר לי בדיוק את מה שכ"כ היה חסר לי. כמה טוב לי כשאני איתה.



אוי אלוהים, בא לי למות.
[זו לא הודעה אובדנית, רק לצורך הבהרה]

נכון, פרידה היא דבר קשה, אך האם היה זה הדבר הנכון לעשות שתישארו בקשר?
ואם עבורך- האם נכון עבורה?
אני מניחה שאם היא נפרדה ממך, זה לא כי היא לא אוהבת אותך, אלא כי משהו שם נשבר, משהו שכנראה בנקודת הזמן הזו היא אינה מסוגלת לאחות.

תני לעצמך להתאבל, אך אל תתני לאבל להשתלט עלייך ועל שגרת יומך, זכרי כי בסופו של דבר, יהיה טוב, וחלק גדול מזה- יקרה בזכותך.


תומכת ומחבקת,
ילי.

קודם כל קבלי חיבוק גדול...
אני לא מכירה את כל הסיפור אבל אני מתארת לעצמי שאם החלטת לחתוך, כנראה שיש לכך סיבה טובה. כנראה שלא היה לך טוב איתה כמו שרצית. אני לא בעד להרים ידיים ולוותר על הקשר עם כל קושי שצץ. כל קשר מצריך השקעה והתמדה בהשקעה. קשר דורש עבודה אבל עבודה מתוך זה שיש קשר וצריך להפרות אותו. לא כזאת שצריך להילחם ולנסות לשרוד את הקשר. לפעמים זה פשוט לא הולך למרות שיש אהבה גדולה.אולי צריך קצת מעבר...
כתבת שהיום האחרון הזכיר לך שטוב לך כשאת איתה. אני ממליצה לך לא להפגש איתה, זה רק עלול להוסיף לכאב שלך, זה משאיר פצע פתוח. תתפסי מרחק ותתני ללב להתאחות. מנסיון. זה עוזר.
היי חזקה, אני יודעת כמה זה לא פשוט ובאמת כל הכבוד שהגעת להחלטה אמיצה שכזאת.
מכל הלב, מאחלת לך שתצליחי להתמודד עם כל הקושי ולצאת מזה כמה שיותר מהר ועם חיוך גדול .
יהיה בסדר...

אוי אוי

אני חושבת שזה היה הדבר הנכון לעשות,
אני שונאת להשתמש בקלישאות אבל כמו שאמר חברי הטוב יזהר אשדות, התחלות הן תמיד גם סוף של תקופה עוברת שאיתך נשארת.. ♪

תהיי חזקה, אני מקווה שתעמדי על הרגליים מהר ותסתכלי קדימה ותדעי שזה היה הדבר הנכון לעשות.

נשיקות וחיבוקים!

חיבוק. ממש ממש חזק.

אני יכולה לברבר ת'שכל שעות על אובדן, כאב לגטימי, הכל לטובה וזה.
אבל את יודעת בעצמך - הזמן יעשה את שלו.

עד אז, אנחנו כאן.