התנדבות.

כבר כמעט שנה שאני בתהליכי התנדבות לצה"ל, אבל לאחרונה אני חושבת יותר ויותר על ללכת לשירות לאומי, או לא לעשות כלום בכלל (מי שמכיר אותי יודע שאני כן מתנדבת במסגרות כאלו ואחרות, זה פשוט לא רשום למדינה באף תיק ולא יפטור אותי מחובה כזו או אחרת).

העניין הוא כזה,
אני בזוגיות חדשה, עם בחורה בת 22 מה שאומר שאת תקופת הצבא\שירות היא כבר עברה ובעצם, כבר חושבת על להתחיל חיים עצמאיים, אצלי הסיפור קצת יותר מסובך. אני בת 19, עובדת כרגע ומחכה עד שצה"ל יועיל בטובו להגיד לי האם הוא מגייס אותי כמתנדבת או לא מגייס אותי כלל. הפחד העיקרי שלי הוא שהזוגיות הזו תלך לאיבוד.
כך או כך,
בזמן האחרון עלו בי לבטים שעיקרם ההתנדבות, אם זה מה שאני רוצה, האם יקרה לי משהו אם אמשיך להתנדב במסגרת בה אני מתנדבת ולא אעשה צבא או ש"ל (שמרגיש כמו הדבר הכי לא נכון לעשות ומצד שני..)? ועוד ועוד.


אני מניחה שאני בעיקר רוצה תשובה, תשובה כלשהי, ממשהי שהתנדבה בצבא, או בש"ל ומה זה עשה לחיים שלה, כי בתור חיילת מן המניין, אני יודעת למה לצפות, בתור מתנדבת, טוב, אין לי מושג.

אני לא התנדבתי, עשיתי גיוס רגיל..
למרות שאני מאוד תומכת בגיוס לצה"ל והתנדבות וכל זה, אני יכולה להגיד לך שהכרתי הרבה חבר'ה שתנדבו והם די הרגישו לא ממוצים בצבא.. ז'תומרת בגלל שהם מתנדבים באופן אוטומטי הצבא שם אותם באיזה תפקיד זניח (למרות שהיו גם חבר'ה אצלנו בבסיס שבאופן אוטומטי הגיעו ליחידת צילום והסרטה אז אני לא יודעת ב100%)..

אני מכירה כמה אנשים שעשו שירות לאומי, אבל, ומאוד נהנו. זה לא יופי טופי כיף חיים, כן, זה עדיין סוג של מסגרת והתנדבות ולפעמים לו"ז צפוף, אבל בגדול רוב החברות שלי שעשו שירות לאומי אפילו נשארו לעשות שנתיים בגלל שהן באמת נהנו, היו חבר'ה טובים, היה אחלה בקיצור.

מתנדבים אין לי בשלוף אבל אם את רוצה שאני אקשר אותך לאנשים שעשו שירות לאומי אז בכיף :-)

קראתי עכשיו את התקנון של עמותת שלומית, כתוב שם שהמתנדב מחויב לתת 40 שעות בשבוע, שזה אומר שמונה שעות יומיות, בהנחה שאין התנדבות בשישי שבת.
מבחינת הצבא- תכל'ס, אני יכולה להגיע לאן שאני רוצה כל עוד יש לי נתונים לזה, הפחד העיקרי שלי הוא שזה יהרוס את כל העניין עם הבחורה. היא מקסימה ונהדרת וזה לא מגיע לה.

למה שיהרוס? אם את מתנדבת באופן כללי את יכולה לקבל יומיות, לא? וגם הטירונות זה רק שבועיים אם אני לא טועה.. היא ממש תתנגד? מה הבעיה פה?

היא לא תתנגד, הטירונות היא חמישה ימים ולפי הפרופיל הנפשי שלי, הקב"ן החליט שאני אשן שני לילות בבית, לא אהיה לוחמת, לא אצא לגדודים ובקיצור- קרייה, הנה אני באה!

כך או כך, היא עצמה אומרת ששירות לאומי יכול להיות פיתרון טוב, כנראה כי היא יודעת מה עושים ואיך ולמה (היא דתל"שית, והיא עצמה גם עשתה שירות).
מה שכן, אני מתחילה יותר ויותר לחשוב על אפשרות של לא לעשות בכלל, בעיקר כי נמאס לי לחכות שמישהו יזכר בי וגם ערב העובדה שאני כן מתנדבת ועושה ולא מתכוונת להפסיק בזמן הקרוב.

גם אני לא כ"כ הבנתי את הבעיה כאן.
למה את צריכה לשנות את השגרה שחשבת ללכת בה בשבילה?
עדיין תוכלו להמשיך להתראות, גם אם זה לא באותה התדירות..
אם ההתלבטות פחות קשורה לזה, אלא יותר באוויר בכל זאת- צבא או ש"ל (לזה את מתכוונת בהתנדבות?)
בכל אופן, אני עשיתי ש"ל, כך שאם יש לך שאלות, בכיף.

היא קשורה גם אליה, אבל פחות, אלא בעיקר לזה שנמאס לי לחכות, חברים אחרים שלי נמצאים כבר כמה חודשים בצבא, אחרת הגיעה כבר לחצי השירות שלה ואני די רוצה להתחיל בחיי מחוץ לבית.
אני מרגישה שאני לא אמורה להגיד לעצמי שהכל בינתיים, זה לא טוב ולא נכון ולא בריא.
הצרה היא שאני בעיקר לא יודעת אם להתנדב באחת מהמסגרות הרשמיות (צבא או ש"ל ואשמח אם תוכלי לספר לי על הש"ל) או להתנדב במסגרות הלא רשמיות (שזה ממילא מה שאני עושה) ולהתמודד עם התוצאות.

ברור שעדיף במסגרת רשמית. אחרי הכל את עושה פחות או יותר אותה עבודה, רק שברשמית את יוצאת עם משהו שיפטור אותך מהרבה בעיות ברזומה בהמשך, אז למה לא?!
עשית שירות לאומי, כי אני באה מרקע דתי. לא יכולה להשוות את זה לצבא, כי אני לא באמת מבינה במה שקורה שם.
בכל אופן, בשירות עבדתי בבי"ס לילדים לקויי למידה ובעיות התנהגות. שנתיים, כל שנה בבי"ס אחר.
נהנתי מכל רגע! ואני מרגישה שזה נתן לי המון רקע לעבודה עם ילדים, ובכלל- על הדרך עזר לי להבין שאני גם רוצה לעבוד בזה בעתיד.
על הצד הטכני- לא יודעת איך זה בשלומית, אבל מניחה שפחות או יותר כמו ב"אגודה" ו"עמינדב". כמו שאמרת- 40 שעות שבועיות. לפעמים יותר, לפעמים פחות. תלוי אם את בגרעין ובמה את מתנדבת.
לא יודעת מה עוד- כווני אותי..

בנוגע לקשר עם הבחורה- אני לא חושבת ששינוי באורח החיים שלך צריך להשפיע על הקשר. אם שתיכן רציניות ובעניין- גם להפגש פעם או פעמיים בשבוע זה בסדר (זה רק הופך את הסופ"ש למהנה יותר!).
בת הזוג שלי התנדבה לש"ש ואחריה לשנת ש"ל- שתיהן דרך אותה עמותה, בבתי ספר שונים, בערים שונות. כשהתחלנו לצאת היא הייתה בשנת ש"ל, ובאיזשהו שלב פשוט עברתי לגור בקומונה שלה (באישור של כל החברים האחרים, כמובן)

ש"ל/צבא לעומת התנדבות לא פורמלית- תבדקי אם יש אפשרות לש"ל איפה שאת מתנדבת עכשיו. חבל לפספס את זה ונראה שאי שירות גורר תגובות לא חיוביות.
אני חושבת שדי סבלתי בשירות שלי (צבא), אבל זה לא גורף ולכל אחד יש חוויית שירות אחרת. מה שכן- ש"ל את יכולה לבחור איפה להתנדב ומה לעשות, ובאופן כללי יש לך הרבה יותר סיכוי לשנות, להשפיע ולהרגיש את התרומה שלך.

בהצלחה

באבא כתב:

ברור שעדיף במסגרת רשמית. אחרי הכל את עושה פחות או יותר אותה עבודה, רק שברשמית את יוצאת עם משהו שיפטור אותך מהרבה בעיות ברזומה בהמשך, אז למה לא?!
עשית שירות לאומי, כי אני באה מרקע דתי. לא יכולה להשוות את זה לצבא, כי אני לא באמת מבינה במה שקורה שם.
בכל אופן, בשירות עבדתי בבי"ס לילדים לקויי למידה ובעיות התנהגות. שנתיים, כל שנה בבי"ס אחר.
נהנתי מכל רגע! ואני מרגישה שזה נתן לי המון רקע לעבודה עם ילדים, ובכלל- על הדרך עזר לי להבין שאני גם רוצה לעבוד בזה בעתיד.
על הצד הטכני- לא יודעת איך זה בשלומית, אבל מניחה שפחות או יותר כמו ב"אגודה" ו"עמינדב". כמו שאמרת- 40 שעות שבועיות. לפעמים יותר, לפעמים פחות. תלוי אם את בגרעין ובמה את מתנדבת.
לא יודעת מה עוד- כווני אותי..

הגרה כתב:

בנוגע לקשר עם הבחורה- אני לא חושבת ששינוי באורח החיים שלך צריך להשפיע על הקשר. אם שתיכן רציניות ובעניין- גם להפגש פעם או פעמיים בשבוע זה בסדר (זה רק הופך את הסופ"ש למהנה יותר!).
בת הזוג שלי התנדבה לש"ש ואחריה לשנת ש"ל- שתיהן דרך אותה עמותה, בבתי ספר שונים, בערים שונות. כשהתחלנו לצאת היא הייתה בשנת ש"ל, ובאיזשהו שלב פשוט עברתי לגור בקומונה שלה (באישור של כל החברים האחרים, כמובן)

ש"ל/צבא לעומת התנדבות לא פורמלית- תבדקי אם יש אפשרות לש"ל איפה שאת מתנדבת עכשיו. חבל לפספס את זה ונראה שאי שירות גורר תגובות לא חיוביות.
אני חושבת שדי סבלתי בשירות שלי (צבא), אבל זה לא גורף ולכל אחד יש חוויית שירות אחרת. מה שכן- ש"ל את יכולה לבחור איפה להתנדב ומה לעשות, ובאופן כללי יש לך הרבה יותר סיכוי לשנות, להשפיע ולהרגיש את התרומה שלך.

בהצלחה

ובכן, אז אתחיל בלהודות לכן,

ואמשיך בזה שאני לא מתכוונת לשנות את אורח החיים שלי בשביל בת הזוג, לא כי אני לא אוהבת אותה, אלא כי בסופו של דבר אם אעשה משהו שהוא לא אני, זה ייגמר רע.
החלטתי דבר כזה, אני אלך לראיון בצבא בראשון ובמידה ולא יוכלו להבטיח לי שתוך זמן קצר אכן אתגייס (לפי מה שידוע לי, אמורים להיות לי אחלה תנאי שירות ויש לי אפילו תפקיד שכבר יועדתי אליו, זאת במידה ונשמר לי), אגיד להם יפה שלום, אבקש את הפטור שלי ואשים פעמיי אל השירות הלאומי.

לגבי שירות לאומי במקום בו אני מתנדבת עכשיו, אני מתנדבת באיגי ולפי הידוע לי יש תור ממש ארוך להתנדבות שם, מצד שני, מי יודע, אולי באמת כדאי לברר את העניין.

כמו שאומרים הסחים- לברר לא עולה כסף.

אגב, אם את בעינייני קהילה, שווה לברר גם בחוש"ן, בית דרור וכדומה, אולי ניתן לעשות גם אצלם ש"ל.

אני מקנאה נורא בחבר'ה שעושים ש"ל בספארי, אבל אולי זו רק אני...

לדעתי לגמרי כדאי לברר את העניין. מניחה שיש לך עדיפות בתור אחת שכבר מתנדבת שם בכל מקרה (איגי).
בהצלחה!

הגרה כתב:

כמו שאומרים הסחים- לברר לא עולה כסף.

אגב, אם את בעינייני קהילה, שווה לברר גם בחוש"ן, בית דרור וכדומה, אולי ניתן לעשות גם אצלם ש"ל.

אני מקנאה נורא בחבר'ה שעושים ש"ל בספארי, אבל אולי זו רק אני...

באבא כתב:

לדעתי לגמרי כדאי לברר את העניין. מניחה שיש לך עדיפות בתור אחת שכבר מתנדבת שם בכל מקרה (איגי).
בהצלחה!

האמת שזה מצחיק, אבל אלו מקומות שהיה לי די ברור שאני בודקת אם אפשר לעשות בהם ש"ל, ולגבי הספארי- אני צמחונית, אז התנדבות במקום אליו נכנסים כל מיני אנשים עם מכוניות כדי לצפות בחיות כאלו ואחרות, נראית לי כמשהו שלי אישית לא יתאים.

אה, אני מתנדבת בבית חולים לחיות בר שנמצא בספארי. עושים שם דברים משמעותיים הרבה יותר מלצפות בחיות בשבי...
ואם את צמחונית ומעניינים אותך בע"ח- זה אחד המקומות המספקים ביותר (עשיתי פיזיותרפיה לכנף של נשר, האכלתי גור עטלף וגורה של חתול חולות ומאות גוזלים פיצפונים שנפלו מהקן... ואין כמו לראות אותם משתחררים בחזרה לטבע אח"כ)

הגרה כתב:

אה, אני מתנדבת בבית חולים לחיות בר שנמצא בספארי. עושים שם דברים משמעותיים הרבה יותר מלצפות בחיות בשבי...
ואם את צמחונית ומעניינים אותך בע"ח- זה אחד המקומות המספקים ביותר (עשיתי פיזיותרפיה לכנף של נשר, האכלתי גור עטלף וגורה של חתול חולות ומאות גוזלים פיצפונים שנפלו מהקן... ואין כמו לראות אותם משתחררים בחזרה לטבע אח"כ)

זה נניח משהו שלא ידעתי שאפשר לעשות, תמיד הייתי בטוחה שעושים את זה כאלו שלומדים וטרינריה וזה בעצם הסטאז' שלהם.
תודה על המידע

בכיף