טבעת אירוסין

נשאלתי על זה רבות -
מי לדעתכן זו שמציעה? האם זה לא מטופש לחשוב ש"הדמות הגברית" בגבר היא זו שאמורה ליזום? (אלא מה, הדעה הרווחת בקרב הסטרייטים...)

מבחינתי עניין של תחושה ובערה פנימית

לא שאני מתכוונת להציע שוב אי פעם, אבל עדיין

מדמיינות עצמכן כשמגיע הזמן יורדת על הברך ומציעות?

א. אני לא מאמינה ב'הדמות הגברית' ו'הדמות הנשית' בקשר הלסבי, ולא מאמינה שמישהי צריכה לתפוס תפקיד ויוזמה ע"פ הגדרה חברתית שגוייה.
ב. אני רציתי שנלך לקנות טבעות יחד (כי באמת הגיע הזמן), והיא החליטה להפתיע (הופתעתי. אפילו דמעתי מהתרגשות, בחיי)- לא מהלך נבון, הטבעת יצאה לה קטנה מידי
ג. לא צריך לרדת על ברכיים, זה קיטשי ונדוש

לא. אבל זה כי זה נורא צ'יזי. למרות שלי עשו את זה. כאילו, בחצי אמת חצי צחוק.

אבל המחווה עצמה נראית לי מוזרה לחלוטין. מה הקטע הזה של לרדת על ברך אחת? כאילו זה נשמע נורא יפה בתיאוריה וכשרואים את זה בסרטים והכל, אבל בגדול, לשים את עצמי בסיטואציה הזאת נראה לי פשוט מוזר וסוריאליסטי.

זה באמת עניין של תחושה ובערה פנימית.
מובן שזה בשלב שבו יש כל הזמן דיבורים הדדיים על הנושא.
בסופו של דבר מי שתציע, זו זאת שהספיקה לפני האחרת, ומתה על ההפתעה שבזה
תמיד אמרו לי שאציע לבעלי נישואים (או מה שזה לא יהיה בסוף), ואני הכי נשית שיש בתור לסבית.

אז זהו, כמו באבא - כולי חולת שמלמלות ולפי ההגדרות המטופשות (שיש לנו גם בתוך הקהילה) אני פמית,
ומצאתי את עצמי על ברך.
אני, אגב, לא חושבת שיש בזה משהו הזוי...
זה ריגש אותי בטירוף (וכך גם אותה, שעוד שניה התעלפה)